ירושלים תש"ח

כילד בירושלים המחולקת זוכר אני את סבי ואבי מביאים אותי אל הגג שמעל קבר דוד, שם הצביעו עבורי אל שתי נקודות בנוף: קבר סבו של אבי בהר הזיתים וקצהו של הכותל המערבי. כל כך קרובים היו וכל כך רחוקים. כשבגרתי, סיימתי את שירותי הצבאי, "התגייסתי" להדרכת ידיעת-הארץ במסגרת השל"ח. במהלך הסיורים שהדרכתי, בהר הקסטל, הר הצופים, ברובע היהודי, בהר-ציון ובמקומות אחרים בעיר, עלו בראשי שאלות בקשר לתהליכים שהובילו לחלוקת העיר בתש"ח, חלוקה שנראתה לי לא טבעית, מאולצת ולא מובנת, למשך "פסיק" בהיסטוריה בן 19 שנים בעיר בת 3000. מאחר ותשובות הספרות ההיסטורית והמחקרית לא סיפקו את סקרנותי החלטתי לחקור את שקרה בעיר, האהובה עלי, בימי מלחמת העצמאות תש"ח 1948. בסיומה של מלחמת העצמאות בירושלים, ב-30.11.1948 - נחתמו ונקבעו עובדות מהותיות בשטח. הר-הזיתים, הכותל המערבי והרובע היהודי בעיר העתיקה - הסמלים היהודיים העתיקים והמובהקים ביותר, לא נכללו בשטח ירושלים העברית. בירת ישראל, לא כללה את החלק המזרחי שלה - למעט הר-הצופים. הר הזיתים, בית הקברות היהודי היחיד של העיר, שידע רצף קבורה יהודית מימי הבית הראשון, היה כבר בפברואר 1948 בלתי נגיש לקבורה. הרובע היהודי, מתחילת המנדאט הבריטי והמעורבות הציונית בעיר, דעך והתרוקן מיושביו היהודים. האו"ם שהיה אמור לשלוט בעיר, לא הגיע. העיר ירושלים חולקה בין המלך הירדני לבין מדינת ישראל. בן-גוריון השיג את שלושת יעדיו האסטרטגיים: רוב יהודי, מדינה יהודית ושותפות יהודית ערבית. ירושלים הישנה שילמה את המחיר. כ-100,000 יהודים היו בירושלים בתחילת המלחמה, פחות מ–70,000 יהודים נותרו בעיר עם סיומה. מי היו 30,000 המהגרים מהעיר בשעת מצוקתה? חשוב מזה - מי היו אותם הנשארים בעיר ש-25,000 מהם היגרו בתוך העיר. מסמכים מארכיון המדינה ומעיתונות התקופה מספרים את סיפורם ועונים תשובות חדות מתער. מה אפיין את הנשארים בעיר? ספרדים ובני עדות המזרח - כמחצית מיהודי העיר, דתיים וחרדים שעלו לירושלים - משיחיים?! היהודים שנשארו בירושלים חלמו עליה ולחמו עליה בחירוף נפש מילד ועד זקן, בני כל העדות והזרמים.